פסק-דין בתיק ע"א 1495-02-13

א. כללי  

1.  ערעורים אלו, אשר אוחדו במסגרת החלטתי מיום כ"ה אייר תשע"ג (5.5.13), נסובו על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת תמר בר-אשר צבן), מיום כ"ח כסלו תשע"ג (2.12.12), בתיק ת.א. 1449/03 (להלן - "פסק הדין"), בתובענה שהגישו הרוכשים - התובעים דאז -  לפיצויים בשל הפרתן של המוכרות את הסכמי מכר שנחתמו עימם, בקשר להספקת שתי יחידות דיור.

בתיק זה נשמעו הראיות בפני כב' השופט בדימוס יצחק מילנוב, אשר פרש לגימלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם, וקודם למתן פסק הדין, ובהתאם להוראות נשיאת בית משפט שלום הועבר התיק לכב' השופטת תמר בר-אשר צבן, למתן פסק דין, והיא עשתה כן ללא שמיעת הראיות פעם נוספת, על בסיס החומר הכתוב.

ב. העובדות הצריכות לעניין

2. בין הצדדים נכרת הסכם מכר, שעל פיו חברת מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ וחברת שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות) בע"מ (להלן - "החברות" או "המוכרות" או "המשיבות") תספק לה"ה יוסף מור, ואבנר ורקפת דור (להלן: "הרוכשים" או "הרוכש 1" ו - "הרוכשים 2 ו- 3" בהתאמה),  שתי יחידות מגורים בנויות בהר-כתרון שליד צור הדסה. 
3.  המוכרות עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 541/99), בטענה כי חוזי המכר בינן ובין הרוכשים לא נחתמו, וכי אפילו נחתמו, הן זכאיות לבטלם.

בפסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בירושלים (על ידי כב' השופטת מרים נאור בשבתה כשופטת בבית משפט זה), ביום 10.8.00. שם נקבע כי הסכמי המכר בין הצדדים הינם תקפים ומחייבים, וכי המוכרות אינן זכאיות לבטל הסכמים אלו.

4. לאחר שאמדו הרוכשים - התובעים דאז - את נזקיהם בעקבות הפרות החוזה המיוחסות למשיבות, הגישו הרוכשים תביעה לבית משפט השלום בירושלים, בה ביקשו לחייב את המשיבות בפיצויים כספיים בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו להם, כתוצאה מן ההפרות אשר כבר יוחסו למוכרות, על ידי בית המשפט המחוזי. כתב התביעה המקורי היה על סך 630,432 ש"ח, ובשלב מסוים תוקן לסכום של 317,616 ש"ח.
5. פסיקתו של בית משפט השלום הייתה לחיובן של החברות בפיצויים בראשים אלה: ריבית פיגורים, אשר נגבתה מן הרוכשים על ידי רשויות המס; ירידת ערך דירת התובע 1; עבור ריבית הלוואת הגישור, שנאלץ לקחת; פיצוי בגין גרירת משכנתא של הנתבעים 2-3; פיצוי בגין ליקויי בניה ביחידות הדיור הנמכרות; עגמת הנפש שהוסבה לרוכשים.  התביעות ביתר ראשי הנזק - נדחו.
6. לאחר שבחן, ביסודיות, את כל ראשי הנזק האמורים, פסק בית משפט השלום, כדלקמן (פיסקאות  44-45 לפסק הדין): 

"44. מכל הטעמים שעליהם עמדנו, התביעה ברובה המכריע, מתקבלת.

תוצאת פסק הדין וסכום הפיצוי שהתובעים זכאים לו, הם כדלהלן:

(1)   ריבית פיגורים- התביעה התקבלה ולפיכך על הנתבעות לשלם לתובעים סך של 35,238 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.1.2003) ועד התשלום בפועל.

(2)   תוספת תשלום וחיוב הנתבעות לבצע עבודות נוספות - התביעה נדחתה.

(3)   מיסוי מקרקעין - התביעה נדחתה.

(4)   ירידת ערך דירת התובע 1 ופיצוי עבור הלוואת גישור - התביעה התקבלה ולפיכך על הנתבעות לשלם לתובעים כדלהלן: 

(א)   סך 120,000 ש"ח עבור ירידת ערך הדירה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מכירת הדירה (5.6.2001) ועד יום התשלום בפועל.

(ב)    סך של 37,899 ש"ח פיצוי בעניין הלוואת הגישור, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.1.2003) ועד יום התשלום בפועל.

(5)   פיצוי עבור נזקי הנתבעים 2 ו-3 בשל גרירת משכנתה - התביעה התקבלה ולפיכך על הנתבעות לשלם לתובעים סך של 9,650 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.1.2003) ועד התשלום בפועל.